פרדיגמטא

פָּרָדִיגְמָטָאm. (παράδειγμα, ατος) an example, exposure to public shame. Tanḥ., ed. Bub., Lekh 7 (ref. to 2 Sam. 10:4) ועשה אותם פ׳ and made them a public disgrace; Yalk. Ps. 730 פדרגימט׳ (corr. acc.). Yalk. Kings 249 החזיר אותו בכל ערי בפרדימא … וקרע את החמורוכ׳ (some ed. בפרדימס, corr. acc.) he carried him around all cities of Israel as a public shame, and then put him to death, and took the ass and tore it open and buried ; Lev. R. s. 19 וישב עליו בפרדימ׳